אודותי

 

שלום, שמי אורי בר זאב, אני מורה מוסמך לטכניקת אלכסנדר. ברקע שלי אני גמלאי של ארגון גדול, ופסיכולוג ארגוני מוסמך בהשכלתי האקדמית. החלטתי להקדיש את החצי השני של חיי ללימוד אנשים את טכניקת אלכסנדר בעקבות מהפך שהטכניקה חוללה בחיי לפני כעשרים שנה.
לפני כעשרים שנה התחלתי לחוש נימוּל בידי הימנית, מלווה בכאבים מהכתף ועד לזרת, ובמקרים קיצוניים אף שיתוק חלקי. ביקורים אצל אורטופד הניבו שליחה לפיזיותרפיה, שעזרה לימים ספורים עד שהתופעות חזרו לסורן. שוב רופא, שהפעם שלח אותי לבדיקות  EMG. המסקנה הייתה שזה נובע מלחץ של החוליה 5C על העצב האולינארי שבא בעקבות נטייתי המורגלת להחזיק את ראשי בזווית קלה ימינה.
האורטופד היה כן מספיק כדי לומר לי שאין לו מה להציע לי יותר טוב מפיזיותרפיה, אך הוא חושב שטכניקת אלכסנדר תוציא אותי מהבעיה לחלוטין. באותם ימים טכניקת אלכסנדר לא הייתה מוכרת על ידי הקופה.
ביקשתי ממנו את חוות דעתו זו בכתב, ולמרבה הפלא הצלחתי אחרי התכתבות קצרה עם הנהלת הקופה לקבל אפילו מימון "לטיפול". (אני אומר/כותב טיפול במירכאות ובהמשך אסביר מדוע).
אחרי חצי שנה של שיעורים בטכניקה, נעלמו כל התופעות לחלוטין, המשכתי עוד כשנה, כשהקופה מקטינה את השתתפותה בהדרגה. יחד עם העלמות התופעות שעליהן התלוננתי, חל שינוי עצום בכל הרגלי השימוש שלי בגופי. הייתי רגיל לחזור מנהיגות ארוכות שהיו חלק מעיסוקי המקצועי, עם כאבי צוואר וכתפיים – כל זה נעלם כלא היה.
באותה עת גמלה החלטה בליבי, שיום יבוא ואתפנה לעסוק בלימוד הטכניקה הזו ולהפיץ את יתרונותיה בציבור. עבדתי עוד עשרים שנה, פרשתי, הלכתי ללמוד את הוראת הטכניקה – שלוש שנים מאוד אינטנסיביות, סיימתי, אני כבר "מטפל" באנשים, והנה אני פה.